דרכי גישה לערים סמוכות

אסור מן התורה להוציא איזה דבר מרשות היחיד לרשות הרבים, או להכניס דבר מרשות הרבים לרשות היחיד, כל שעוקר מרשות אחת ומניח ברשות השניה. וכן אם עוקר חפץ ברשות הרבים, ואחר שהעבירו ד' אמות ברשות הרבים הניחו, חייב משום מוציא. ומדברי סופרים אסור אף אם עקר ולא הניח, או הניח ולא עקר. (ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קסא).

לחלק ניכר משיטות אין רשות הרבים מהתורה, אלא אם כן עוברים שישים ריבוא במקום אחד רחב טז אמה. על שיטות אלו אנו סומכים והעיר נחשבת ככרמלית. על ידי עירוב ניתן להפוך את העיר מכרמלית לרשות היחיד ועל ידי זה ניתן לטלטל בעיר ומחוצה לה בגבולות העירוב החופף עם עירובי ערים שכנות.

על ידי עירוב ניתן לתקן את "רשות הרבים" כדי שתהפוך להיות "רשות היחיד", ועל ידי כך יהיה מותר לטלטל בתוכה חפצים בלא הגבלה, וכן יהיה מותר לטלטל חפצים מתוך הבתים והחצרות אליה ולהיפך.

להלן התייחסות הלכתית לכל יציאה בשבת מתחום העיר שהם:

1. העירוב מתחיל מהכניסה הצפונית, מקיף את שכונת כרמים וממשיך לאורך שביל סובב שוהם עד לקצה המערבי-דרומי לכיוון בית עריף. משם העירוב פונה מזרחה לכניסה הדרומית של הישוב ומתחבר לקיר המקיף מדרום את שכונת הדרים.

   בצד המזרחי של היישוב, יש תל המתלקט לאורך כביש 444. במקומות שבהם השיפוע של התל אינו תלול דיו – יש עמודי עירוב.

   ישובנו מתייחד בכך שהיער הצמוד לישוב מוקף גם הוא בעירוב, כדי לאפשר למעוניינים בכך לטייל ביער גם במהלך השבת.

   בצד המזרחי הקו של העירוב הוא הקו של עמודי החשמל – קו המתח. ממנו לכיוון מערב, הן בחלק הצפוני והן בחלק הדרומי יש עמודי עירוב המתחברים לתל המתלקט של הישוב.

   כדי לעבור מהישוב ליער מבלי לצאת מהעירוב יש לעבור במעבר התת קרקעי שברחוב קדם.